ריאד דראושה בע"מ נ' שדאפנה ואח'

פסק דין

רקע ותמצית טענות הצדדים

עסקינן בתביעה כספית על סך 104,379.6 ₪.

מכתב התביעה עולה, כי התובעת הינה חברה קבלנית העוסקת, בין היתר, בהנחת קווי מים, ביוב ופיתוח. הנתבע הינו סוכן ביטוח ומי שהנפיק לתובעת פוליסת ביטוח לכיסוי חבותה כלפי צדדים שלישיים בגין פרויקטים ו/או עבודות שביצעה. הנתבעת הינה חברת הביטוח שביטחה את התובעת בזמנים הרלוונטיים בפוליסת ביטוח כלפי צדדים שלישיים.

התובעת טוענת, כי ביום 19.5.02 הגיש מר אשר סבח (להלן: "סבח") תביעה נגד חברת כביש חוצה ישראל (להלן: "חוצה ישראל") במסגרתה עתר, כי בית המשפט יחייב את חוצה ישראל לפצותו בסך של 86,483 ₪ בגין נזקים אשר נגרמו לו כתוצאה מביצוע עבודות סלילת כביש חוצה ישראל. בתביעה האמורה נטען, כי בעת ביצוע עבודות סלילת הכביש בחודש מאי 2001 נפגע צינור מי השקיה אשר מספק מים לחלקתו של סבח וכתוצאה מכך נגרמו נזקים לגידולים החקלאיים בחלקתו.

חוצה ישראל הגישה הודעת צד שלישי נגד התובעת בטענה, כי היא גרמה לנזקיו של סבח בעת שביצעה עבודות בחלקתו בהיותה קבלן משנה מטעם חוצה ישראל. כמו כן, חוצה ישראל שלחה הודעת צד שלישי נגד הנתבעת בהיותה המבטחת של התובעת. התובעת ציינה, כי בהודעת צד ג' האמורה צוין מספר של פוליסה שלא הייתה בתוקף במועד הרלוונטי. לטענתה, הפוליסה הרלוונטית היא זו אשר צוינה על ידה במסגרת כתב התביעה בתביעה בה עסקינן. בהמשך טענה התובעת, כי במסגרת ההודעה לצד שלישי נטען, כי הנתבעת מכסה את התובעת בפוליסה אחרת המכסה את האחריות המיוחסת לחברה ולתובעת.

התובעת טוענת, כי מיד עם קבלת ההודעה לצד שלישי, פנה מנהלה לנתבע ומסר לו את כתב התביעה בכדי שיודיע עליו לנתבעת בשביל שזו תעניק לתובעת כיסוי משפטי. לטענתה, היא סברה, בתום לב ולאור הוראות הפוליסה, שהנתבעת מייצגת אותה כנגד ההודעה לצד שלישי. עוד טוענת, כי היא לא קיבלה הודעה לפיה האירוע אינו מכוסה על ידי הפוליסה ושהנתבעת אינה מעניקה לה ייצוג משפטי.

התובעת מוסיפה וטוענת, כי בסוף שנת 2003, או בסמוך לכך, נודע לה, כי ניתן נגדה פסק דין אשר חייב אותה לשלם לחוצה ישראל סך של 45,000 ₪ והוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪ בתוספת מע"מ כחוק. לטענתה, לאחר שבדקה את העניין התברר לה שהנתבעת הגישה כתב הגנה מטעמה בלבד ובמסגרתו כפרה בחבותה על פי הפוליסה אשר צוינה בהודעה לצד שלישי ותוך שהיא מעלימה מבית המשפט, כי קיימת פוליסה אחרת אשר הייתה בתוקף בזמנים הרלוונטיים. התובעת מוסיפה, כי הנתבעת לא טרחה לשלוח אליה את כתב הגנתה בהודעה לצד שלישי למרות שהיא הייתה צד להליך.

לטענתה, הנתבע לא הודיע לה דבר למרות שהיה עליו לדעת שהנתבעת לא פעלה על פי הוראות הפוליסה ולא העניקה לה כיסוי ביטוחי. לטענתה, הנתבע לא בדק מה עלה בגורל ההודעה לצד שלישי ולא העמיד אותה על הטעות שנפלה בהודעה לצד שלישי בנוגע למספר הפוליסה. התובעת טוענת, כי הנתבעים הציגו מצג שווא לפיו היא מקבלת ייצוג משפטי בהודעת צד ג' וכי הפוליסה מכסה את האירוע. רק בשל האמור נמנעה מלפעול בתיק ולהגיש כתב הגנה בשמה.

התובעת טוענת, כי ביום 20.1.04 הוגשה בשמה, על ידי עו"ד חסן זאטם, בקשה לביטול פסק הדין אשר ניתן בהודעה לצד שלישי. לטענתה, עורך הדין אמר לה שפסק הדין בוטל ושהנתבעת לקחה על עצמה את האחריות לאירוע. היא ציינה, כי עורך הדין הושעה מחברותו בלשכה לתקופה של עשור החל מיום 15.7.08. לטענתה, ביום 14.7.10 היא קיבלה התראה לפני פתיחת תיק הוצאה לפועל על סך 88,379.6 ₪. רק עם קבלת ההתראה התברר לה, כי פסק הדין אשר ניתן נגדה לא בוטל וחיובה נותר על כנו.

התובעת טוענת, כי ככל שהיה נמסר לה שהיא אינה זוכה לייצוג משפטי מהנתבעת הרי שהייתה פועלת בכדי להגיש כתב הגנה בתובענה וחיובה היה נמנע. לטענתה, היא לא התרשלה כלפי סבח שכן מבדיקה שערכה עולה, כי המים לא הגיעו לחלקתו של סבח מאחר והשיבר המזרים את המים לחלקתו היה סגור ולא היה מעשה רשלני כלשהו מצידה. עוד טוענת, כי אף אם הייתה רשלנות מצידה הרי שיש כיסוי ביטוחי ולפיכך התשלום אמור היה ליפול על כתפי הנתבעת, בניכוי השתתפות עצמית.

לטענת התובעת, הנתבעת התעשרה שלא כדין על חשבונה שעה שחייבו אותה לשאת בתשלומים אשר חלים על הנתבעת וככל שהנתבעים לא היו מתרשלים כלפיה הרי שחיובה היה נמנע.

לבסוף טענה התובעת, כי בשל האמור יש לחייב את הנתבעים לפצותה בסך של 104,379.6 ₪ בגין חיובה בעקבות ההודעה לצד שלישי, הוצאות משפט וייצוג משפטי.

לטענת הנתבע, דין התביעה נגדו להדחות. לטענתו, התובענה התיישנה מאחר והוגשה למעלה משבע שנים מאז קמה עילת התביעה. לטענתו, התובעת ידעה, כי מתנהלים נגדה הליכים משפטיים, היא לא קיבלה מהנתבעת הודעה לפיה היא מייצגת אותה והוא מסר לה שלא קיים כיסוי ביטוחי לפי הפרטים שמסרה לו וכי הפוליסות שהונפקו לתובעת אינן מכסות את הנזק אשר נגרם לסבח. הנתבע ציין, כי בכתב התביעה שהגיש סבח לא נטען שהנזק נגרם כתוצאה מפגיעה בצינור ההשקיה.

הנתבע טוען, שמנהל התובעת לא מסר לידיו מסמכים לשם העברתם לנתבעת ולא ביקש, כי יברר את שאלת הייצוג המשפטי. עוד טוען, כי במועד בו מסר לו מנהל התובעת את הפרטים ושאל באשר לייצוג משפטי הוא מסר לו באופן חד משמעי שאין כיסוי ביטוחי. הנתבע טוען, כי בכך הסתיימה מעורבותו במקרה, עד אשר התובעת ביקשה ממנו, בשנת 2003, לפנות לנתבעת והוא עשה כן. לטענתו, הוא קיבל את תשובת הנתבעת והעביר את המידע לתובעת. הנתבע טוען, כי לא היה מקום לסברה של התובעת לפיה ניתן לה ייצוג משפטי על ידי הנתבעת והוא לא הציג לה מצג שווא בנדון. הנתבע מפנה להחלטת כבוד השופט אשר הכריע בבקשה לביטול פסק הדין אשר ניתן נגד התובעת ואשר ציין, כי היה על התובעת לברר עם המבטחת באופן עצמאי מה עלה בגורל הייצוג המשפטי בתובענה. עוד טוען הנתבע, כי אין זה מתפקידו להעניק לתובעת ייעוץ משפטי והוסיף, כי ההליכים בת.א 176787/02 לא היו בידיעתו והתובעת לא דיווחה לו עליהם עד אשר פנתה אליו בשנת 2003. לבסוף הכחיש את נזקיה הנטענים של התובעת.

אף הנתבעת טוענת, כי התובענה התיישנה משום שחלפו למעלה משלוש שנים מאז קרות מקרה הביטוח וכמו כן התובעת ידעה שניתן נגדה פסק דין בהעדר הגנה כבר ב- 2003 ופעלה בזלזול. עוד טוענת, כי התובעת הגישה בקשה לביטול פסק הדין וידעה שפסק הדין לא בוטל. לטענתה, טענות התובעת לפיהן לא ידעה על כך הינן תמוהות. לטענתה, התובעת לא תבעה את מי שייצג אותה בבקשה האמורה ובכל מקרה היא מוחזקת כמי שידעה על ההחלטה בבקשה לביטול פסק דין וזאת מכוח ידיעתו של שלוחה. התובעת ידעה או יכולה הייתה לדעת שפסק הדין לא בוטל ועל כן אין תחולה לסעיף 8 לחוק ההתיישנות.

לטענת הנתבעת, במסגרת הפוליסה שהנפיקה אין כיסוי ביטוחי למקרה בגינו הוגשה ההודעה לצד שלישי. הנתבעת טוענת שהפוליסה הינה פוליסת ביטוח עבודות קבלניות וצד שלישי ואינה חלה על האירוע. הפוליסה מכסה אירוע תאונתי בלבד בעוד שהמקרה בגינו הוגשה התובענה נכנס בגדר אחריות מקצועית והתובעת לא רכשה אצלה כיסוי כאמור.

הנתבעת טוענת, כי בניגוד לאמור בכתב התביעה הרי שסבח לא טען לפגיעה בצינור מים ותחת זאת התביעה שלו הוגשה בגין אי חיבור צינור או התקנה לא תקינה שלו. היא טוענת, שהנתבעת מכניסה טענה באשר לפגיעה בצינור בכדי להכניס את התביעה תחת כנפי תביעה לנזק תאונתי שנגרם על ידי צד שלישי. לטענתה, היא לא העלימה מבית המשפט מידע ותחת זאת דחתה את הכיסוי הביטוחי כדין משום שהפוליסות אשר הנפיקה אינן מכסות את חבות התובעת.

לטענת הנתבעת, היא לא הציגה מצג שווא בנוגע לכיסוי ביטוחי ועם קבלת התביעה היא מסרה לתובעת, באמצעות הסוכן, כי המקרה אינו מכוסה וכי היא לא תכיר בכיסוי הביטוחי. לטענתה, אין ממש בטענת התובעת לפיה סברה בתום לב שהנתבעת תיטול את הטיפול בתובענה. היא הוסיפה, כי עורך דינה לא פנה לתובעת והתובעת אף לא חתמה על יפויי כוח לעורך הדין האמור. לטענתה, התובעת לא התעניינה בכיסוי וטמנה ראשה בחול.

הראיות